בונדינג בין ארנבים לכלבים

מאמר זה נכתב בהסתמכות ותיאום עם ליז דה קלרק, מגדלת ארנבית ומומחית בטיפול בעזרת בעלי חיים וארנבים, ויועצת התנהגותית לחיות.

מאמר זה יעסוק בשני מקרים קשורים. הראשון – יש לכם ארנבון ואתם רוצים לאמץ כלב, והשני – יש לכם כלב ואתם רוצים לאמץ ארנבון. למרות ששני המקרים דומים ישנם הבדלים רבים שנצטרך להבין על מנת להצליח בתהליך השילוב או החברות. כמו כן יש להבין שהתהליך לא יהיה זהה כאשר מדובר בזני ארנבים שונים, גזעי כלבים שונים, גילאים שונים, ומי היה הראשון בטריטוריה. נתחיל אם כן במקרה הראשון.

יש לכם ארנבון ואתם רוצים לאמץ כלב

אחד הפקטורים החשובים ביותר הוא גזע הכלב. אם תקחו גזע כלבים עם יצר ציד או יצר שמירה גבוהה (כמו כלבים מסוג טרייר, רועה גרמני, ביגל, האסקי סיבירי, פיטבול וכו’) תצפו להרבה עבודה ובעיות גם אם יש לכם המון ניסיון. אין הכוונה להאם הכלב מסוגל לפגוע בארנב אלא האם תהיה לו נטייה לעשות כן, מכיוון שגם פינצ’ר ושיצו יכולים לפגוע בארנבון.

ארנבונים שעבדו איתם על להיות מורגלים לכלבים בדרך כלל לא יפחדו מאוד מכלבים חדשים, אבל גם במקרים בהם הארנבון שלכם לא מפחד, יש לחשוף אותם אחד לשני בצורה מדוייקת ומחושבת. אם הכלב הוא גור, התהליך יהיה קל יותר, מכיוון שזהו השלב של חקירה וגילויי התנהגותי. כלב גור עדיין מגלה ריחות, משחקים, חינוך וגבולות ועוד, והוא מטבעו סקרן.

כשאתם מביאים כלב גור הביתה, קחו חתיכת בד עם ריח הגור ותשימו לו בסביבת המחייה. ראו אם הוא מגלה אדישות, פחד, סימון טריטוריה, חפירה בשביל לקבל אינדיקציה. ביום שהגור מגיע תשימו את הארנב בחדר סגור ואל תפגישו בינהם. ביום השני תשימו את שניהם באותו החדר עם גדר כפולה ככה שרק יוכלו להריח אחד את השני, ואם הכלבלב מקשקש בזנב וחוקר תנו לו צ’ופר (חטיף לכלבים, ליטוף וחיבה ורבלית).

אם הגור מראה סימני אגרסיביות או נוהם, אל תצעקו או תראו סימני לחץ, מה שיוסיף דלק למדורה או יגרום לגור ולארנב לסטרס (שיגביר את סימני האגרסיביות). יש לומר לו לא בקול רם, יציב ובטוח, ואז לתת לגור לטייל כ-7 עד 10 דקות בחדר של הארנב (בלי הארנב) על מנת שיחקור את הריח ומהרחב, ויתחיל להתרגל אליו, אבל לא יותר מעשר דקות. כלבים הם חיות מאוד חברתיות שברגע שמנתקים אותם מסיטואציה חברתית הם מרגישים/מבינים שהם פעלו באופן לא תקין.

יש להבין שלכלבים יש יצר ציד חזק מאוד, ובמיוחד לגזעים שהזכרנו קודם. גורים של כלבים בעלי יצר ציד חזק יהיה יותר קשה לאלף וכהם יגיעו לגיל בגרות יש לשים לב שיצר הציד שלהם לא מתחיל לפעול לפתע ולשמור עליהם בשבע עניים. כמו כן, יתכן שכלבים מגזעים כאלה אף פעם לא יוכלו להיות לבד עם הארנבון שלכם. להוציא את יצר הציד מהכלב זה בלתי אפשרי בגיל מבוגר, ולמחוק דפוסי התנהגות כאלה בגיל מבוגר זה קשה מאוד על גבול הבלתי אפשרי.

לכן, לא משנה באיזה גיל הכלב או מאיזה גזע הוא, חשוב שאתם, הבעלים תהיו מאוד, מאוד רגועים! כלבים הם אלופים בלקלוט את הרגשות ושפת הגוף של הבעלים שלהם. אם אתם תהיו לחוצים, הם יבחינו בכך מייד, ורמת האגרסיביות שלהם תעלה, מכיוון שהם ילחצו וידרכו יחד אתכם. חייבים לשמור על שפת גוף נינוחה ולא להרים את הקול או לצעוק. בשופ פנים אסור לאבד את העשתונות. אם תרדפו אחרי כלב נובח הוא יידע שאתם לא שולטים בסיטואציה ויכנע לייצר הצייד שלו.

יש לכם כלב, ואתם רוצים לאמץ ארנבון

כשכבר חי אתכם כלב ואתם רוצים לאמץ ארנב, חשוב להבין שזה יעבוד אך ורק אם הכלב יידע את מקומו בתוך הבית. כך ליז מספרת לנו שאצלה גם דוג דה בורדו חי עם אינגליש אנגורה, וניופאונדלנד עם מינילופ. הכי חשוב כאשר מאמצים ארנב חדש לבית שכבר יש בו כלב, צריך לגרום לכלב להבין ולהרגיש שהארנב לא מהווה איום עבורו.

את זה כמובן יש לעשות בשלבים נכונים ובסדר מסויים, מה שיאפשר לכם להוריד את הלחץ ואת המחשבה להפריד בינהם כל הזמן, ומה יהיה אם תשכחו לסגור את הדלת או שהכלב יצליח לפרוץ את גדר הגורים ומה לא. חשוב לזכור שעם כלבים עם ייצר ציד גבוהה ובמיוחד כאלה שאתם מכירים כבעלים שלהם שאכן הם אוהבים לרדוף אחרי חתולים וחיות קטנות, מאוד מומלץ להתייעץ עם מאלף מקצועי, ובמיוחד עם ליז, מכיוון שתאונות במקרים כאלה עשויות להסתיים במוות של הארנב.

כאשר מפגישים בין הארנב החדש תחילה יש להשאיר את הארנב בתוך הכלוב איפה שהוא בטוח וגם מרגיש בטוח. יש לתת לכלב להריח את הכלוב ולראות איך הוא מגיב. יש לשמור על קור רוח, ולפנק בחטיפים אם הוא מראה סימני סקרנות חבריים. אם הוא נובח יש להשתיקו בקור רוח. ברגע שהגעתם למצב שאתם עושים את זה כמה פעמים ברצף והכלב נשאר רגוע וחברי אפשר יהיה לעבור לשלב הבא.  

בשלב הבא כדאי מאוד שיהיה קרוב משפחה או אדם נוסף שהכלב רואה בו כמשפחה בחדר לעזור אם צריך. תשימו את הארנבון על החיק שלכם כך שיהיה בגובה העניים של הכלב. יש סיכוי יותר טוב שהכלב יראה את הארנבון כשווה לו בצורה הזו. תנו לכלב להריח את הארנב, ותנו להם הזדמנות ללקק זה את זה, והכל תוך כדי שאתם מלטפים את שניהם באופן שווה כל הזמן. צריך להמשיך בזה עד שנראה שהם מרגישים בנוח זה עם זה. אם בכל שלב נראה שיש סכנה לארנב, יש להסיר את הכלב מיד מהזירה (בכלבים גדולים רצועה חובה).

השלב הבא יהיה לתת לארנב לרוץ משוחרר בקרבת הכלב תוך השגחה. יש לוודא שהכלב קשור ברצועה כל הזמן. לטפו את הכלב כל הזמן שהוא מראה התנהגות רגועה ונינוחה כלפי הארנב והנוכחות שלו וגם תנו לו חטיפים. כאשר זה קורה כמה פעמים ברציפות תוכלו לעבור לשלב הבא, שהוא לתת להם להיות יחד ללא כל רצועה. תמיד תהיו צריכים להיות דרוכים להתערב במידת הצורך, וגם לדאוג שלארנב יש מספיק מקומות להסתתר בהם אם הוא מרגיש שהוא חייב להימלט. 

ההמלצה היא תמיד להיות נוכח באינטרקציה של שתי החיות לכל מקרה שלא יהיה. במקרה של כלבים בוגרים שעוברים אילוף יש לקחת יותר מקדמי בטיחות, מכיוון שכאשר אתם – הבעלים – לא נמצאים באיזור, הכלב שלכם לא בהכרח יהיה כל כך ממושמע.

מחשבות אחרונות על כלבים וארנבים יחד

אפשר לגדל ארנבים וכלבים יחד, והרבה אנשים עושים זאת. יהיה הרבה יותר קל לעשות זאת אם הארנב הגיע קודם והכלב התווסף כגור, וכך הוא יוכל לגדול לראות את הארנב כחבר. במקרה שהכלב היה הראשון בבית, יהיה יותר “מסוכן” לחבר ביניהם אבל זה בהחלט אפשרי ותלוי בהמון גורמים. לא משנה איזה שילוב אתם עושים, עליכם להיות רגועים כל הזמן. לחץ שלכם ישדר חוסר שליטה לכלב וזה עשוי להיות סופני.

הגורמים שישפיעו על תהליך החברות בין ארנבון לכלב הם: גזע הכלב, האופי של שתי החיות, וייצר הציד של הכלב בעיקר. כאשר יש לכם ספק מאוד מומלץ לפנות לאיש מקצוע. בארץ אין אדם מוסמך לכך יותר מליז ואם אתם חוששים שחברות של שתי החיות מסובך מדי בשבילכם ואפילו מסוכן אנחנו ממליצים באופן אישי ליצור איתה קשר.