הרבה אנשים אלרגיים לחתולים ולכלבים, ויש נטייה לחשוב שארנבים הינם חיות היפואלרגניות. זה נכון אמנם שאלרגיה לחתולים וכלבים נפוצה יותר, אבל ישנם לא מעט אנשים שמאמצים ארנב, ואז הם מגלים שהם אלרגיים אליו. הם מיד ממהרים למסור או לנטוש אותו, מה שאולי לא נחוץ, ומאוד לא הוגן ואחראי. האלרגיה יכולה להיות לתאי העור, רוק ושתן של הארנב, או אפילו לחציר שמאכילים אותו. אנחנו רוצים להסביר לכם כיצד מתמודדים עם המצב, ושלא תמיד צריך למסור את הארנבון, ובשום פנים ואופן אף פעם לא נוטשים אותו.
יש אנשים שחושבים שארנבים הם חיה היפואלרגנית. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שפרוות הארנבים אינה מעוררת תגובה אלרגית, אבל כפי שרשמנו מעלה, שתן, רוק ותאי עור מתים כן עלולים לעשות כן, וכמובן, אם אתם אלרגיים לחציר שמהווה כ-75% מתזונת הארנב, מייד תחשבו שהאלרגיה היא לארנב עצמו. אולם, מחקרים מראים שאנשים עם אלרגיות לכלבים וחתולים סביר מאוד שלא יהיו אלרגיים לארנבים. אם אתם שוקלים לאמץ ארנב מכיוון שאתם אלרגיים לחיות בית אחרות (וממש רוצים חיית מחמד שהיא לא דג זהב), שווה לנסות.
איך יודעים אם אתם אלרגיים לארנבים?
אחת הסיבות העיקריות לנטישת ארנבים כאמור היא אלרגיה, לכן אתם כנראה תרצו לגלות שאתם אלרגיים לארנבים עוד לפני האימוץ. מדובר בתופעה כואבת למרות שאפשר להבין אנשים שלא מעוניינים לחיות עם אלרגיות שנים על גבי שנים. לכן הדרך הטובה ביותר לגלות אם אתם אלרגיים לארנבים היא לבלות זמן במחיצתם. אם אתם מכירים אנשים שיש להם ארנבים, תוכלו לבקש מהם לבקר ולשחק איתם כמה שעות בודדות. אם אתם לא מרגישים תופעות אלרגניות, כמו עיניים מימיות ודומעות, נזלת, התעטשויות, קשיי נשימה וכדומה, אז מזל טוב! אתם ככל הנראה לא אלרגיים לארנבים.
אם כן גיליתם תגובות אלרגיות, אז השאלה שתצטרכו לשאול את עצמכם היא, האם אתם אלרגיים לארנבים או לחציר. אלרגיות לארנבים הן יחסית נדירות אם נודה על האמת. אבל אלרגיות לעשב, או אלרגיה עונתית כפי שבדרך כלל קוראים לה היא נפוצה מאוד (התקפים אלרגיים שבאים בדרך כלל בעונות המעבר). אם יש לכם אלרגיות עונתיות קשות מומלץ לכם שלא לאמץ ארנב, מכיוון שרוב הסיכויים שתהיו אלרגיים לחציר.
אולם, אם האלרגיה העונתית שלכם לא כל כך חמורה, תוכלו להתמודד עם אלרגיה לחציר. אם תשימו כפפות שאתם מתעסקים בחציר, ומסכת פנים כאשר אתם מנקים את הכלוב (תודה רבה לקורונה שלימדה את כולנו לשמור על תנאים סניטריים חמורים), תפחיתו ממש את התגובות האלרגיות שלכם לכדי אפס. כמו כן, סוגי חציר שונים גורמים להתקפים אלרגיים שונים, ויתכן שמעבר מחציר טימותי לחצי שיבולת שועל יקל למשל עליכם ממש.
האם יש זנים של ארנבים פחות אלרגניים מאחרים?
אין יותר מדי מחקרים בעניין, ויש שמועות למשל שארנבי אנגורה הם פחות אלרגניים מזני ארנבים אחרים. למרות זאת, נראה שאין לכך שום גיבוי מדעי או מחקרי, וזו ככל הנראה שמועה גרידא. כמו בכל החיות, רמת האלרגניות של ארנב מסויים לא תהיה תלויה בזן שלו, וזו תכונה אינדיבידואלית לכל ארנב וארנב ללא קשר לגזע. זו גם נקודה מעניינת, מכיוון שיתכן שישנם ארנבים שלא יצרו אצלכם תגובות אלרגיות וכאלה שכן. לכן אם אתם רוצים לאמץ ארנב, ויש לכם ארנב ספציפי שאתם מתכוונים לקחת, שווה לעשות את “מבחן האלרגיה לארנבים” דווקא איתו.
האם יש השפעה לעונות השנה על תגובות אלרגיות אצל בני אדם ממגע עם ארנבים?
הרבה אנשים מוצאים את עצמם אלרגיים לחיות – כלבים, חתולים וגם ארנבים, דווקא בעונות המעבר. הסיבה לכך היא כנראה שחיות משירות פרווה בתקופת עונות המעבר, יחד עם תאי עור. תאי העור המתים, או הקשקשים הללו הם אלה שבדרך כלל יוצרים תגובות אלרגיות של אנשים מיונקים אחרים, ארנבים ביניהם. בתקופות ההשרה, החלקיקים האלרגניים הללו נמצאים באוויר בשפע.
מה עושים אם גילינו שאנחנו אלרגיים לארנבים?
אתם עשויים לגלות שאתם אלרגיים לארנבים לאחר שאימצתם ארנב במידה ולא עשיתם את הבדיקות המומלצות. לכן אנחנו גם עדים לגלי נטישה ומסירה של ארנבים (בין השאר). לפני שאתם ממהרים למסור את הארנב שלכם, כדאי שתנסו לעקוב אחר מספר שלבים פשוטים, שאולי יקלו את הסימפטומים שלכם עד כדי כך שתוכלו להמשיך לגדל אותו:
- נקו את סביבת המחייה של הארנב לעיתים קרובות (עם מסכה וכפפות). ניקיון תכוף ימנע הצטברות של חלקיקים אלרגניים ברחבי הבית ויקל את ההתקפים והתגובות האלרגיות באופן ממשי. טיפ: נקו את הפילטרים של המזגן לעיתים קרובות גם כן. הפרווה ותאי העור נתקעים בפילטרים ומפוזרים לאחר מכן בכל הבית.
- רחצו את ידיכם לעיתים קרובות. אנחנו נוגעים בדברים במהלך היום וצוברים רכיבים אלרגניים על ידינו, אבל אנחנו גם נוגעים בפנים שלנו ובפה פעמים רבות במהלך היום וכך אנחנו מחדירים אותם לדרכי הנשימה או לעניים שלנו. בדרך כלל אנשים לא מגיבים בצורה חזקה לאלרגיות עד שהם נוגעים בפנים או שואפים את מה שגורם להם לאלרגיות.
- אל תגעו בארנב לעיתים קרובות בכל מהלך היום. מובן שתרצו לשחק איתו, אבל נסו להגביל את זמן המשחק ולתחום אותו לזמן קצר במהלך היום.
- שמרו על חלק מאזורי הבית לא נגישים לארנב. חדר השינה, וחלקים אחרים מהבית יהוו לכם אזורים בטוחים אם תגבילו את הארנב שלכם מלהיכנס אליהם.
- החליפו בין סוגי חציר שונים – כל סוג חציר הוא משהו מעט שונה (או מאוד שונה במקרה של אספסת), ובמקרה ואתם אלרגיים לחציר מסויים, יכול להיות שהחלפה תעזור.
- הימנעו משטיחים – הם צוברים כמות היסטרית של לכלוך, אבק ורכיבים אלרגניים, לא משנה כמה תישאבו אותם.
- תשתמשו במטהר אוויר. הכוונה היא לא בספריי שמפיץ ניחוחות נעימים, אלא למטהרי אוויר חשמליים עם פילטרים וטכנולוגיה יחודית לניקיון האוויר. תוכלו לקנות כאלה ברוב חנויות האלקטרוניקה בישראל ואפילו בבתי המרקחת.
- סרקו את הארנב שלכם בתקופות המעבר, ובכך תעזרו לו להיפטר מהפרווה העודפת, וגם תוכלו למתן את הפיזור שלהם ברחבי הבית.
- תשקלו ליטול תרופות נגד אלרגיה, ישנם תרסיסים, כדורים, ואפילו זריקות תקופתיות. אם יש לכם התקפים חזקים זה יכול להיות הפתרון היעיל ביותר עבורכם.
אלו הדרכים שלכם להתמודד עם אלרגיה לארנבים בצורה היעילה ביותר. אנחנו מבינים שאם אימצתם ארנב וגיליתם שאתם אלרגיים כנראה שהמחשבה הראשונה שעוברת לכם בראש היא איך להיפטר ממנו. כמו שכבר ציינו, רבים מנסים למסור אותם, וגם הרבה מאוד פשוט נוטשים אותם ברחוב, מה שמאוד חסר אחריות מצידם ואפילו פושע. ארנבונים הם חיות רגישות, הן פיזיולוגית (זקוקים לאוכל מגוון כל הזמן, מתים מהר אם חולים) וגם רגשית (הם נקשרים לבני אדם, ניתנים לאילוף, מאוד נבונים). לכן כדאי מאוד שכן תנסו לגרום לזה לעבוד, ואם באמת אין לכם ברירה לעולם אל תנטשו את הארנב שלכם. נסו למצוא לו בית הולם, למשל דרך קבוצות הפייסבוק הרבות לארנבים, ואם באמת אזלה ידכם, תמסרו אותו למקלט לארנבונים כמו בית נתנאל.