בטבע קניבליזם הוא לא טאבו כמו שזה נחשב עבורינו. נכון זו תופעה מאוד לא נעימה כאשר אמא אוגרת אוכלת את הגורים שלה, אבל אין מה לעשות ועלינו לקבל זאת. אמא אוגרת לעיתים קרובות אוכלת את הגורים שלה בטבע ובשבי. בואו ננסה להבין מדוע, וכמו כן ננסה ללמוד דרכים למנוע את התופעה הזו ככל הניתן.
למרות שאוגרים הן חיות חמודות ורכות שכיף להתכרבל איתם ולשחק איתן, ונראה שהן מעבירות את הזמן בעיקר בשינה או שריפת אנרגיה בתוך הכלוב שלהם. למרות זאת יש להם דפוסים אבולוציונים שלעיתים לא עומדים בקו אחד אם מה שאנחנו מצפים מהם בתור חיות מחמד. קניבליזם זו אחת הדוגמאות המובהקות לכך. גם אם יש לאמא מספיק אוכל ישנן סיבות אחרות שבגינן אוגרת תאכל את התינוקות שלה.
לחץ וחרדה יגרמו לאמא אוגרת לאכול את הגורים שלה
אוגרים הם חיות שנתונות ללחצים, כלומר הם מושפעים בקלות מגורמי הסביבה, ומפתחים חרדה בקלות. לידה זוהי חוויה קולוסאלית, וגם אצל אוגרים כמו אצל בני אדם, דיכאון שלאחר לידה הוא תופעה קיימת. אמא אוגרת עשויה להיכנס ללחץ בשל התפקיד החדש שלה כאמא של תינוקות שצריך לדאוג להם. לכן בשביל להוריד את רמת הלחץ שלה היא עלולה לאכול את הצאצאים שלהם.
מחסור באוכל
למרות שזו סיבה פחות נפוצה, ובמיוחד בשבי מכיוון שתמיד יש לאוגרים מזון בשפע והם לא צריכים לחפש אותו, זוהי אחת הסיבות שבגינן אוגרות יכולות לאכול את התינוקות שלהן. מכיוון שההריון עצמו וגם התקופה שלאחריו הם זמנים מתישים שגובים הרבה מאוד אנרגיה מהאמא. לכן בתקופת ההריון וגם לאחריו, עליכם לוודא שיש לאמא מספיק מזון ומים. שפע של מזון יתן לאוגרת את ההרגשה שיש לה את האמצעים לדאוג לכל הגורים שהיא המליטה, ושהיא לא צריכה להרוג חלק מהם או את כולם.
ריחות לא מוכרים על הגורים עלולים לגרום לאוגרת האם לאכול אותם
ריחות זרים יבלבלו את האוגרת ואם אתם או חיות אחרות תגעו בגורים, אתם מגבירים את הסיכויים לקניבליזם. תעשו את כל המאמצים שאף אחד לא יגע בגורים חוץ מאמא שלהם. האמא רוצה שלגורים יהיה אך ורק את הריח שלה. ריחות אחרים יגבירו את מידת הלחץ והחרדה.
תחושת סכנה
אם האוגרת מרגישה שישנה סכנה שיכולה לאיים על הגורים שלה היא עשויה לאכול אותם. זאת מכיוון שהרבה פעמים זה נתפס עבור האם כאופציה עדיפה – לאכול את הגורים שלה ורק שלא יתפסו על ידי טורפים. זוהי תופעה ידועה בממלכת החי וישנם מגוון של מינים שמתנהגם כך. לכן יש עליכם למנוע כל הרגשה של סכנה שהאוגרת עשויה להרגיש.
המלטה גדולה מדי תעודד אכילה של חלק מהוולדות
מכיוון שהאוגרת עשויה להרגיש שהיא לא יכולה לטפל בכל כך הרבה גורים, היא תעדיף לאכול חלק מהם במקום לתת לכל הצאצאים לרעוב למוות יחד. זה נראה אכזרי עבורינו אבל לאוגרים זה נראה מאוד טבעי. לכן חשוב מאוד להדגיש שיש לספק לאוגרת בהריון ולאחריו מזון בשפע!
הכלוב של האוגרת זז יותר מדי, או שאתם מתעסקים בו יותר מדי
לידה זה דבר מרגש, וגורים של כמעט כל חיה הם דבר מאוד חמוד וממיס לב. אבל עליכם לזכור שככל שתתעסקו בכלוב של האוגרת שלכם אתם תכניסו אותה ליותר לחצים, ותגרמו לה לחשוב שמא מישהו נגע בגורים שלה בצורה מזיקה. אוגרת לא סומכת עליכם או על אף אחד אחר עם הגורים שלה, ולכן תניחו לה לנפשה בשלושה או ארבעה שבועות הראשונים לאחר הלידה, ותתעסקו בכלוב רק כמה שאתם באמת צריכים, ואולי אפילו קצת פחות מזה. אף פעם, אבל באמת אף פעם, אל תגעו בגורים לפני שהם התפתחו מעבר לשלב הינקות.
איך אפשר למנוע מאוגרת לאכול את התינוקות שלה?
הכי חשוב זה להעניק לאוגרת שלכם תנאים שלווים ונטולי לחץ. מייד לאחר הלידה תעבירו את הזכר ואת כל הפרטים האחרים שישנם בכלוב, ותשאירו אותה לבד עם הגורים שלה, בכלוב גדול! הפרדה של הפרטים האחרים תשלול את האפשרות שהזכרים האחרים יאכלו את הגורים, מה שגם עשוי לקרות.
תדאגו תמיד שיש לה מספיק אוכל ומים (הדגש הוא על שפע של מזון, שאף פעם הוא לא יגיע לקרוב ללהיגמר). אל תגעו בכלוב כמה שאתה יכולים ותדאגו שהוא בסביבה ללא בעלי חיים אחרים, ללא רעשים חזקים, וללא ריחות וניחוחות חדשים. אם תשמרו על התנאים הללו, תשללו את רוב הסיכויים שהאוגרת שלכם תאכל את גוריה.
ותזכרו, שאם האמא אוכלת את הגורים שלה, זה לא אומר שיש לה בעיה נפשית או משהו שקרוב לזה. זוהי תגובה אינסטינקטיבית שנעוצה בהישרדות שלה, או הישרדות של חלק מהתינוקות על חשבון כמה שהיא מקריבה. זוהי תופעה טבעית שהדרך לנסות למנוע אותה היא במתן תנאים אופטימאלים לאוגרת שלכם לפני ולאחר הלידה. תוכלו לעיין בדריך שכתבנו בשביל עוד מידע על איך מגדלים אוגרים בצורה אופטימלית, בשביל להבין מהם התנאים הנוחים ביותר שהאוגרת שלכם זקוקה להם.